לרגל חודש המודעות לסרטן העור, החליטו מומחי כללית מחוז צפון לעשות לכם סדר בבלגן ולענות על השאלות הנפוצות ביותר. בואו נתחיל עם החדשות הטובות: ע"פ דו"ח שפרסם משרד הבריאות לאחרונה, מבין 31 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר של תמותה מסרטן עור מסוג מלנומה, ישראל נמצאת במקום האחרון.
נתון מעודד נוסף הוא שכ- 92% מהחולים בסרטן העור מסוג מלנומה בישראל, מאובחנים כבר בשלב מוקדם של המחלה, עוד לפני שנוצרו גרורות, מה שמעיד על כך שהמודעות בקרב הציבור הישראלי לחשיבות הגילוי המוקדם, עלתה בשנים האחרונות. נתונים אלה מעידים שיש אור בקצה המנהרה, אבל הדרך עוד ארוכה.
סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם, וניתן לחלקו לשלושה סוגים עיקריים:
השכיח ביותר וזה הנחשב להכי פחות מסוכן: סרטן תאי הבסיס BCC – מדובר בנגע המופיע על הפנים או במקומות בגוף הנוטים להיות חשופים לשמש, בד"כ בדמות פצע שאינו נרפא זמן רב, משטח אדום, ארגמני או לבן דמוי צלקת, ובליטה בגוון אפור־פנינה או ורוד. ניתן להסיר את הנגע באמצעות כריתה כירורגית פשוטה, באמצעות מריחת ג'ל Imiquimod או בשיטת מוז שבה מסירים שכבה אחר שכבה ובודקים אותה מיקרוסקופית במקום, עד שהאזור נמצא נקי לגמרי. המחלה אינה נחשבת כמסכנת חיים, כל עוד היא מטופלת נכון. הנזק שיכול להיגרם הוא אסתטי בעיקר, אך הוא קטן ככל שמקדימים להסיר את הנגע.
סרטן תאי הקשקש SCC – סרטן העור השני בשכיחותו נראה לרוב כמו בליטה קטנה או כתם אדום קשקשי, כיב פתוח, עור מעובה ומחוספס, עור דמוי יבלת, או גידול מורם עם שקע מרכזי. לעיתים, הנגע עלול לדמם, להגליד או לגרד. בדומה לקרצינומת תאי הבסיס, גם במקרה זה הגידול מופיע באזורים הנוטים להיות חשופים לשמש, כמו פנים, שפתיים, אוזניים וגפיים. הוא גדל לאיטו, במשך חודשים ואף שנים, ואם אינו מטופל, עשוי להגיע לממדים גדולים, לחדור לרקמות עמוקות של העור ולשלוח גרורות לבלוטות הלימפה ולאיברים מרוחקים. הסרת הנגע מתבצעת אף היא בכריתה כירורגית או בשיטת מוז המוזכרת לעיל.
האחות הגדולה והאלימה ביותר: המלנומה
המלנומה היא מחלת סרטן העור האלימה והמסוכנת ביותר, כששיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נרשמים אצל מבוגרים מעל גיל 75.
מי שמצוי בסיכון מוגבר לחלות במלנומה הוא מי שיש לו ריבוי שומות (נקודות חן) ונמשים, בעלי שיער ג'ינג'י או בהיר ועור בהיר הנוטה להיצרב בקלות בשמש, מי שחלה כבר בעבר או בעל היסטוריה משפחתית של מלנומה, מדוכאי חיסון וכאלה שנחשפו רבות לשמש בעבר. הטיפול במחלה הוא ע"י הסרת הנגע, והוא יכול להיות מציל חיים כל עוד המחלה מתגלה בשלב מוקדם מאוד.
חשיפה מבוקרת לשמש ובדיקה שנתית אצל רופא עור: מודעות שמצילה חיים
ד"ר פואד אבו ריא, מומחה רפואת עור בכללית מחוז צפון ורכז התחום, ממליץ לכולנו להיות מאוד קשובים לגופנו ולהיות ערניים לכל ממצא שהופיע פתאום או שינה את צורתו ונראה חשוד.
"יש חשיבות גדולה מאוד לביצוע בדיקה שנתית אצל רופא עור, גם אם אין שום ממצא מעורר חשד. אנשים המצויים בקבוצת הסיכון למחלה צריכים להיבדק פעמיים בשנה. הבדיקה יכולה לגלות נגעים שאולי לא נראו למטופל חשודים, או נמצאים במקומות שבהם אין למטופל גישה אליהם, כמו בגב או בעכוז".
מהם סימני האזהרה שאליהם עלינו לשים לב?
"הסימן המובהק והחשוב ביותר הוא אם חל שינוי בשומה קיימת או הופיעה פתאום שומה חדשה, בייחוד אם אתם בני 40 ומעלה. סימנים נוספים שעשויים לעורר חשד הם שומה שאינה סימטרית, אם הגבולות שלה אינם סדירים או ברורים, או אם היא מתבטאת בגוונים רבים או אודם מסביבה. גם דימום מהשומה שלא כתוצאה מחבלה, או גרד חזק, מחייבים בדיקה".
האם יש דרך למנוע את המחלה?
ד"ר חילוה חמאד, מומחית לרפואת עור בכללית מחוז צפון, אומרת: "לא ניתן למנוע לחלוטין את התחלואה, כי חלק מהגורמים הם גנטיים ואינם תלויים בנו, אך אפשר בהחלט לצמצם את הסיכון ע"י חשיפה מבוקרת ובטוחה לשמש, כבר משלב הילדות. יש להימנע ככל הניתן מחשיפה לשמש בשעות 9:00-17:00, ובכל מקרה למרוח קרם מסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה של מעל 30 SPF ואפילו 50 SPF, עדיף כזה המגן גם מקרינת UVA. חשוב גם שהקרם יהיה עמיד במים, כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם כשאנחנו נמצאים בתוך המים, אנו חשופים לקרינת השמש. זו גם הסיבה שיש להקפיד ולהימרח מדי שעתיים. בנוסף, בעת שהייה ארוכה בשמש, יש לחבוש כובע בעל שוליים רחבים כדי להגן על עור הפנים, ואם אפשר, גם חולצה בעלת שרוולים ארוכים".
כיצד מתבצעת בדיקת האבחון?
"בדיקת האבחון אינה כואבת ואינה פולשנית בשום צורה. היא מבוצעת ע"י רופא העור וכוללת סקירה קלינית של כל הגוף באמצעות מכשיר אופטי בשם דרמסקופ, המאפשר דיוק רב באבחון. הבדיקה כרוכה בהסרה מלאה של הבגדים, תוך הקפדה מלאה על פרטיותם וכבודם של הנבדקים". חשוב לציין שבמקרה והוחלט להסיר את הנגע, המטופל יופנה להסרה או ביופסיה כירורגית, הנגע העורי נשלח לאבחון במעבדה ע"י פתולוג מומחה וכאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה.
ולסיום, שאלת השאלות, ששבה ועולה באופן תדיר: האם שיזוף מלאכותי במיטות שיזוף נחשב למסוכן?
"התשובה היא כן! בשיזוף מלאכותי אנו נחשפים לקרינה אולטרה סגולה, בדיוק כמו זו של השמש, ולכן הוא מסוכן לנו באותה מידה ויש להימנע מכך".
