איך להיגמל נכון? איך לא לעשות שימוש באוכל כפיצוי על הגמילה? איך לשמור על איזון תזונתי? מה לאכול? ומתי לאכול? באדיבות מרב נירן, מנהלת הדרכה ב"אלן קאר"
השמנה אחרי הפסקת עישון היא אחד הפחדים הגדולים של המעשנים, אך זוהי לא גזירה משמיים, בייחוד כאשר ישנה הפנמה במהלך תהליך הגמילה שהסיגריה לא באמת נותנת ערך וכך האדם שנגמל לא מרגיש שהוא מסכן ושמגיע לו פרס על הפסקת העישון. כלומר, כאשר מפסיקים לעשן בשילוב הפסקת הרצון לעשן, לעתים אפילו יורדים במשקל וזאת בשל תחושת המסוגלות שגדלה לאחר הפסקת העישון שפותחת צוהר לשינויים נוספים, גם בהיבט של שמירה על המשקל.
מדוע יש שעולים במשקל אחרי גמילה מעישון?
ישנן שתי סיבות לעליה לא רצויה במשקל כתוצאה מהפסקת עישון: ראשית שימוש בתחליפים – כנזכר לעיל, ברגע שיש שימוש אוטומטי באוכל כפיצוי. שנית, הקושי האישי של האדם לשאת תחושות של ריקנות וחוסר שקט. מבלי להיכנס לסיבות הפסיכולוגיות, יש אנשים שיותר קשה להם לשאת תחושה של ריקנות ויש מי שממלא זאת עם אוכל, "אוכל מנחם".
זיהוי פיצוי או רעב אמיתי
מה שעלינו לעשות אחרי שנים של עישון זה ללמוד לזהות את הרעב, ולהתחיל להכניס מזון לפה רק כשווידאנו שאכן מדובר ברעב. יש אנשים שזה בא להם בקלות ויש כאלה שלא, ואז יש מקום לתרגול מודע.
איך עושים זאת?
בימים ראשונים של הגמילה, בכל פעם שעולה המחשבה על סיגריה – לנשום עמוק, להגיד איזה כיף שאני כבר לא מעשן, לקחת עוד כמה נשימות עמוקות ולהרגיש את האוויר נכנס לריאות. אם יש תחושה של ריקנות וחוסר שקט – להכיר בכך שהגוף נגמל מניקוטין והמוח לעיתים מבלבל בין תחושת רעב לאוכל לבין תחושת הגמילה מהניקוטין. לכן לפני איכלה אוטומטית, יש לעצור, לנשום ולשאול באופן אקטיבי את השאלה: האם אני חש רעב? האם הייתי רוצה לאכול עכשיו?
לפעול לפי התשובה שעולה. במידה ואוכלים – לאכול לאט, ללעוס המון, ומדי פעם לשאול באופן אקטיבי: האם אני שבע? לפעול בהתאם לתשובה שעולה. אם אתם לא בטוחים לגבי התשובה לשאלה האם אני רעב: שתו כוס מים – אם התחושה לא נעלמת – מדובר ברעב אמיתי.
