מאפייניו של דיכאון
דיכאון הינו תופעה נפשית המתאפיינת בדעיכה מתמשכת במצב הרוח, דכדוך ופסימיות. התחושות הקוגניטיביות אותן חווה אדם הסובל מדיכאון – אשם, ביקורת עצמית, חוסר בטחון משפיעות גם על המישור הפיזי ומוצאות ביטויין בירידה באנרגיה ובויטאליות, הפרעות שינה, חוסר תיאבון וקושי תפקודי בניהול השגרה.
דיכאון לדרגותיו השונות הינו תופעה שכיחה הפוקדת רבים, בכל הגילאים, ומצריכה טיפול מתאים על ידי אנשי מקצוע מהתחום.
בין מחוללי הדיכאון מצויים גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים:
רקע תורשתי של דיכאון במשפחה, הפרעות אישיות למיניהן, תת – תזונה, מחסור בויטמינים וחוסר איזון הורמונלי, לצד ארועים טראומטיים בעבר, פטירה של אדם קרוב וסיבות סוציו-אקונומיות. מעבר לכך, לדיכאון אין גיל – על תופעת הדיכאון בגילאים השונים.
מדיכאון סובלים גברים ונשים כאחד, והוא עשוי להתעורר בשלבים שונים בחיים:
- דיכאון אצל ילדים – מתבטא בחוסר חשק ללכת למסגרת הלימודית – גן או בית ספר, רוגז, היעדר שמחת חיים ופיתוח חרדות נטישה. במקרים אלה מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי או לפסיכיאטר המתמחה בילדים.
- דיכאון אצל מתבגרים – לעיתים קשה לאבחנו והוא מיוחס למשברי גיל ההתבגרות, אך קיימים סימנים מחשידים להתפתחות דיכאון בגיל זה כמו כתיבת טקסטים עם מסרים אובדניים, הצטרפות לכתות למיניהן, הפרעות שינה, ירידה במשקל העשויה להגיע לכדי אנורקסיה או בולמיה, חוסר ריכוז, ירידה בלימודים וכד'. מתכונת הטיפול במקרים אלה דומה לטיפול הניתן למבוגרים – פניה לייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי, בדגש על יצירת אמון בין המטפל למטופל ושמירה על דיסקרטיות. במקרים בהם מאובחן דיכאון חמור עם נטיות אובדניות יומלץ לשלב גם טיפול תרופתי.
- דיכאון בגילאי הביניים – קיים שוני מהותי בדיכאון בקרב שני המינים, המשליך על דרכי הטיפול. נשים סובלות מדיכאון כפליים מאשר גברים, בשל השפעת גורמים הורמונליים, תופעות של דיכאון לאחר לידה לדרגותיו השונות, לחץ בעקבות הצורך לאזן בין משפחה ועבודה ונטייה לפתח הפרעות אכילה. נשים הן בעלות מודעות גבוהה לתופעת הדיכאון ופונות לקבלת טיפול יותר מאשר גברים.
- הדיכאון הגברי מתבטא בהכחשה, רוגז ועצבנות ומוצא ביטויו בפיתוח התמכרויות לסמים, אלכוהול או עבודה מופרזת. אצל גברים קיימת השפעה רבה יותר של הדיכאון על המישור הגופני, ונמצא קשר בין מחלות לב וחוליים שונים לבין דיכאון.
- דיכאון אצל קשישים – מתפתח לא אחת כתופעת לוואי של תרופות ותכשירים רפואיים שנוטלים מבוגרים, לצורך התמודדות עם מחלות ובעיות בריאותיות. טיפול נכון, פסיכולוגי או תרופתי, עשוי לסייע רבות בהקלת תסמיני הדיכאון.
הדרכים להתמודדות עם דיכאון
הטיפול בתופעת הדיכאון מבוסס על שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי, לצד פניה לשיטות אלטרנטיביות מעולם הרפואה המשלימה.
הטיפול הפסיכולוגי שם דגש על קיום שיחות עם איש מקצוע במטרה לאתר את הסיבות האישיות לדכאון, ליישב חיבוטים עצמיים ולתת במה לפחדים ותסכולים. בהמשך מוקנים למטופל כלים להעצמת החשיבה החיובית, הסתכלות על חצי הכוס המלאה והתמודדות עם המחשבות הדיכאוניות. בדרגות חמורות יותר של דיכאון ניתנים למטופל תרופות ותכשירים, לעיתים בהנחיית רופא כללי או פסיכיאטר, שתכליתם להשיג איזון ביו – כימי במוח.
התרופות הפסיכיאטריות התפתחו מאד בשנים האחרונות וכמעט ואינן כרוכות כיום בתופעות לוואי. שימוש בתכשיר מתאים יכול לשפר באופן מהותי את איכות חייו של המטופל ולהקל על תסמיני הדיכאון. בין התרופות הנפוצות נמנים פרוזאק, סרוקסט וציפרלקס.
קיימות שיטות, המבוססות על טיפול עצבי וגרימת גירוי מוחי באמצעות אלקטרודות ואלקטרומגנטים, אשר מצליחות לסייע בהפחתת הדיכאון. דרך נוספת לטיפול בדיכאון קליני, המבוצעת בהרדמה במקרים בהם התרופות אינן משפיעות וקיים חשש כי המטופל יזיק לעצמו, הינה באמעות נזעי חשמל, המעודדים הפרשת סרטונין וגורמים לשיפור במצב רוחו של המטופל. תופעת הלוואי המרכזית בטיפול מתמשך בשיטה זו הינה פגיעה בכושר הזיכרון.
ערוץ נוסף להתמודדות עם תופעה של דיכאון הינו רפואה אלטרנטיבית – באמצעות שיטות שונות מתחום הרפואה המשלימה: צמחי מרפא, דיקור סיני, הומאופתיה, רייקי וטכניקות של הגברת המודעות העצמית.
לצד כל אלה קיימים לא מעט צעדים עצמיים בהם יכול לנקוט המטופל בכדי לנהל את הדיכאון ולא להיות מנוהל על ידו: חשיפה רבה לשמש המעלה את רמת הסרטונין, שינוי הרגלי התזונה, עשייה יצרנית ואנרגטית, השתתפות בקבוצות תמיכה, עיסוק בפעילות גופנית, פיתוח תרבות פנאי עשירה וטיפוח תחביבים.
שירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, כמו גם שיטות רפואה משלימה הניתנים במסגרת הרפואה הפרטית והציבורית, בקופות החולים ובמרפאות לבריאות הנפש בבתי החולים הכלליים.
